רצועת העור המוזכרת בספר, היא אחד מפריטי הלבוש המאפיינים את אליהו הנביא. אליהו הוא אחת הדמויות הבודדות בתנ"ך שמתוארות בהופעה החיצונית שלהן.
נסביר את הרקע. אחזיה מָלַך בישראל אחרי אביו אחאב שנהרג בקרב ברמות גלעד. בפרק הראשון של ספר מלכים ב', אנו קוראים על תאונה קטלנית שקרתה לאחזיה בארמונו. הוא עלה לחדר בקומה גבוהה בארמון ונפל לתוך ארובה. בנפילתו נפגע משבכה עשויה ברזל שפצעה אותו באופן קשה. אחזיה נפל למשכב ורצה לדעת האם יחלים מפציעתו או שמא ימות. בייאושו שלח שליחים לנביאי האליל בעל הנמצא בעקרון לשאול מה יעלה בגורלו.
אלוהים מתגלה לאליהו ושולח אותו למשימה מאתגרת. לבשר לאחזיה שסופו קרוב, בגלל שהלך לדרוש באלהי הבעל ולא באלוקי ישראל. הַמִּטָּה אֲשֶׁר עָלִיתָ שָּׁם, לֹא תֵרֵד מִמֶּנָּה כִּי מוֹת תָּמוּת.
השליחים פוגשים את אליהו המבשר להם את הנבואה ושבים על עקבותיהם אל אחזיה. כאשר המלך שואל מדוע לא השלימו את משימתם, הם מספרים לו שפגשו אדם שניבא רעות על המלך. אחזיה מבקש שיתארו בפניו את הנביא שפגשו, וכך תיארו אותו השליחים, אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו. אחזיה מבין מייד במי מדובר, וַיֹּאמַר אֵלִיָּה הַתִּשְׁבִּי הוּא. ואכן, נבואתו של אליהו התקיימה ואחזיה המלך מת מחוליו.
רצועת העור לא היתה סתם חגורה שאנשי התקופה חגרו בבגדם, כי אחרת השליחים לא היו מציינים אותה כסימן היכר, ממש כמו ששערו הארוך של אליהו (יש המפרשים שמדובר באדרת השיער הגדולה אותה אליהו לבש) היה סימן היכר. כנראה היתה זו רצועת עור רחבה, מושכת-עין וכנראה לא מעובדת.
אבל בדיקה מעמיקה מגלה לנו עוד סוד! במסורת היהודית יש לרצועת העור של אליהו כוחות קדומים יותר. במדרש הנקרא פרקי דרבי אליעזר (פרק לא), נכתב, כי רצועת העור של אליהו הנביא נעשתה מעורו של האיל שאברהם הקריב במקום יצחק בעת העקידה, עוֹרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא אֵזוֹר מָתְנָיו שֶׁל אֵלִיָּהוּ. עוד נכתב שם, כי האיל עצמו לא הזדמן במקרה להר המוריה למקום העקדה, אלא נברא במיוחד ביום השישי לימי הבריאה בערב שבת בין השמשות.
מה משמעות גלגולה של רצועת העור מאירוע העקידה אל בגדיו של אליהו הנביא?
בעקידת יצחק מלאך השם מתגלה אל אברהם בדקה התשעים לפני שהוא שוחט את יצחק. אלוהים מתגלה אל אברהם ומסביר לו שמעולם לא התכוון שיעלה את בנו לעולה, ופוקח את עיניו, הן במובן הפשוט והן במובן העמוק של ההבנה והאמונה באלוהים. לפתע אברהם רואה במקום איל שקרניו נאחזות בסבך העצים. אברהם מבין שמהרגע הראשון הוא לא ראה ולא שמע נכון. אלוהים מעולם לא רצה את בנו כקרבן, הוא רצה רק את נאמנותו המוחלטת של אברהם.
במקום את בנו, אברהם מקריב את האיל לקרבן. עורו של האיל מתגלגל לידיו של אליהו הנביא שהפך אותו לחלק מבגדיו. כמו שאלוהים פקח את עיני אברהם, אליהו הנביא פוקח את העיניים לכל הסומים והעיוורים.
בתמונה, אליהו מתעמת עם אחאב ואיזבל, דיקסי, תחריט עץ, בריטניה 1876, אתר המוזיאון הבריטי.
נראה שהאומן תיאר את רצועת העור של אליהו כחגורה צולבת המונחת מכתפו אל מותניו של אליהו.